ליגאל שלומות !
על "צועקת לגלים" (בעקבות ההקרנה בערוץ 10 )
ברוריה "בוצי" - על ההתחלה ,רק מהסרט את אשה מדהימה, אישה מיוחדת, לא חיכיתי לסוף על מנת לומר זאת.
אני לא כותב מסודר אלא כמו שבא לי ,מה גם שעבר חלף לו כמעט שבוע מהצפיה וסרט מסוג זה אני רוצה לראות מספר פעמים.
קצת מזכיר לי את הסרט "לשבור את הגלים" ההתחלה חתונה, אופטימיות ,לבן נקי ,חדש , התחדשות - מול קיים אולי אף ישן.
לידות חיות / ויטאליות לבין אובדן / סופני .השילוב בין לבין ,הנכדים ,הזוגות הצעירים ,המחלה ,בית החולים.
את אומרת :"לא רואים את השורף ,הכאב הוא סובייקטיבי" מה רואים בבית החולים קצת פרופורציה .את מלאת תקווה ,אופטימיות.
"הרגליים - כל כך רוצה להיות קלת רגליים , לא רוצה להטריח .זה הכבוד שלי. היכולת לנגב את התחת שלי בעצמי לבדי.
תרופות לא עוזרות , אהבה עוזרת." כמה את צודקת !
האהבה שלך "בוצי " לאחרים :הכנת העוגות ,המאפים , שאול והעוגה.
"לא אהיה מרת נפש".
נחל אלכסנדר.התוואי ,איזה צבעים. איזה כייף להיות מאוהבת ."יימוש " "יימוש ".
"היה לו ריח של דשא קצוץ" מדהים .השירים שכתבת והוקראו תוך כדי הסרט.
אמא ניצולת שואה , השוק בנתניה ,יום הכיפור ומשמעותו.
"בנות לא מבינות במלחמות" מה ליקנות ,מה לילבוש ואיך להראות .
"בכלל ,בנות יותר טוב ובנות מזדקנות טוב יותר".
חוג הדרמה ,המסרים הגלויים ואלה הניסתרים .
שורף את אומרת ,קשה להתפנות מהכאבים ,להשלים עם זה מה יש. אי בים מטורף.
הסיום כל כך עדין, כל כך רגיש.
"בוצי " - כגודלך הפיסי כך ואף יותר גודלה של האופטימיות שבך.
גודלה של היצירתיות שבך .המילים שבשירים.
כל הנחלים זורמים אל הים אומרים . אני "בוצי" ,זורמת ,חוזרת לאסף שלי הסגור והמופנם למשפחתי האוהבת ,הבנים ,הבנות ,הנכדים.
תודה לך ענקית על שאפשרת לי ולו לקמצוץ קטן לראות וקצת להכיר אותך ואת משפחתך.
אלפי אנשים יכולים לקחת ממך דוגמא לחברות ,לאהבה. איך אפשר להתמודד כשכל כך כואב ולהישאר בן אדם.
בברכה
עמרם שפנאוף.
גליה שפנאוף
עין המפרץ
e-mail : shpanof@ima.co.il
Alternativ e-mail : g.shpanof@gmail.com