על "צועקת לגלים"
"...לגבי הצד המקצועי, בעין הלא מקצועית שלי: רק אחרי למעלה מחצי שעה של צפיה נזכרתי לשים לב לצד המקצועי של הסרט. מה זה אומר? זה אומר שהסרט זרם כל כך חלק ונכון, ש"נכנסתי" לתוכו בטבעיות. האין זאת שאיפתו של כל קולנוען, שכך יחושו הצופים בסרטו.
"...אני מניח שמקצוענים יתארו את 'צועקת לגלים' כסרט מינורי. אשה אחת, מחלה אחת, עיר אחת, ים אחד, מצלמה אחת. חזק, ממצה, שחור-לבן. רחוק מאוד מלהיות תמונה נאמנה של חייה. אבל בשביל זה צריך סרט באורך מלא, של חמישים שנה. האשה עצמה? מביך לי לראות אדם מתערטל עד שרואים לו את העצמות של הנשמה. אבל אני נמנה בכך עם מיעוט זניח. אין בי כל יצר מציצנות. אני מניח שההתערטלות וגילוי הלב יהיו לטעמם של רבים מאוד. וכבר מזמן נאמר ש"אחרי רבים להטות".
"...על כך שאתה מקצוען אמיתי אין חולק. הסרט מורכב כמובן מהמון שוטים. אבל איכשהו ה"תפרים" לא ניכרים. התחושה היא כמעט כאילו שוט אחד מן ההתחלה עד הסוף. גם מילאת בו, מאחורי המצלמה, כמה תפקידים. אתה לא צריך אותי כדי להזכיר לך מה ענה צ'ארלי צ'אפלין לעיתונאי ששאל אותו, "מר צ'אפלין, אתה כותב את סרטיך, משחק בהם, מביים אותם ומלחין את המוזיקה שלהם. איך אתה עושה את כל אלה?" ותשובתו היתה, "נפלא" . אני בהחלט חושב שבקטגוריה שלו, 'צועקת לגלים' הוא סרט משובח, רהוט, רגיש במידתיות - בלי ליפול במלכודת הדביקות.
האם הסרט הוגש כמועמד לאחד מפרסי הקולנוע? כמעט ברור שהוא יזכה. "